מרחקי ההליכה למתע״ן

סיקרן אותי להבין כמה מגוש דן בכלל ומתל אביב בפרט יהיו במרחק הליכה מרשת המתע”ן (הרק”ל והמטרו). כמה שעות של עבודה עם osmnx , ועוד שבוע כדי להנגיש את זה יפה, יצרתי מפת אגן הליכה (או “אזור שירות” או “איזוכרונים”, יש לזה הרבה שמות) שממחישה את זה.

המפה, שאפשר לעיין בה כאן, מראה אזורים שנמצאים במרחק הליכה מהתחנות. בצהוב מוצגים איזורים שנמצאים עד 5 דקות הליכה, בסגול אזורים שנמצאים עד 10 דקות הליכה, ובכחול אזורים שנמצאים עד 15 דקות הליכה.

מפת הכיסוי במרכז תל אביב.

חשוב להדגיש שהחישוב שעליו מתבססת המפה הוא יחסית נאיבי, ומניח מהירות הליכה של 4.5 קמ”ש. זה טוב כדי לקבל מספר משוער, אבל אנשים שונים הולכים במהירויות שונות, ומהירות ההליכה מושפעת גם מתנאי הדרך (מזג אוויר, תזמון רמזורים, צפיפות במדרכות וכו’) שקשה עד בלתי אפשרי להכניס לחישוב.

למרות הנאיביות של החישוב, עדיין יש ערך בויזואליזציה שלו. מפות כאלו עוזרות להמחיש יותר טוב את ההשפעה של מערכות הסעת המונים על המרחב סביבן, הרבה יותר ממפה שמראה רק את הקווים ומיקומי התחנות.

במבט זריז על מפת מרחקי ההליכה, אפשר לראות שרוב מרכז תל אביב יהיה עד 10 דקות הליכה מקווי הרכבת הקלה, שיהפכו את התחבורה בתוך העיר לנוחה בהרבה.

המפה גם עוזרת להמחיש למה גוש דן צריך מטרו, ואיך המטרו יעזור אפילו לערים שכבר עובר בהם קו רכבת קלה, והרבה יותר לערים שהרק”ל לא תגיע אליהם. חולון למשל תקבל כיסוי לא רע עם הקו הירוק של הרק”ל, והמטרו ישפר את הכיסוי משמעותית כך הרוב המכריע של העיר יהיה במרחק של עד 10 דקות הליכה מרשת המתע”ן.

בערים שהרק”ל לא תגיע אליהם, כמובן, המטרו הוא חשוב בהרבה — כפר סבא למשל לא מכוסה כולה ע”י רשת הסעת ההמונים, אבל קו המטרו שיעבור שם כן ישרת במרחק הליכה חלקים גדולים מהעיר — ולכל השאר זו תהיה נסיעת אוטובוס קצרה במיוחד עד תחנת המטרו.

המתע”ן שיישנה את גוש דן

לכל קו הסעת המונים יש פוטנציאל אדיר לשנות ולשדרג את המרחב סביבו, ולשפר משמעותית את איכות החיים של מי שמתגורר ליד התחנות.

הנגישות התחבורתית הקלה והמשופרת מאפשרת פיתוח אינטנסיבי יותר בצפיפות גבוהה יותר. את ההשפעות של הקו האדום אפשר כבר לראות עוד לפני שנפתח — מגדלי המשרדים החדשים בז’בוטינסקי בפתח תקווה לא היו מביישים את מע”ר איילון של תל אביב ורמת גן.

ציפוף של גוש דן הוא לא פחות מהכרחי — אוכלוסיית המדינה ממשיכה לגדול בקצב מהיר, ואם נמשיך לבנות על שטחים פתוחים לא יישארו לנו כאלו, לא לטבע, לא לפנאי, ולא לחקלאות. אם ישכילו לתכנן נכון, מערכת הסעת ההמונים תאפשר את הציפוף הזה. וזה אינטרס של כולנו לצופף את הבנייה בסביבות התחנות, כדי שהרבה יותר אנשים יוכלו לחיות במרחק הליכה קצר מתחנת מטרו או רק”ל שתיקח אותם לאן שהם צריכים להגיע.

עם תכנון נכון ומוטה הולכי רגל ותחבורה ציבורית, המתע”ן יוכל לחלץ את גוש דן מצרת הרכב הפרטי, שגורמת לפקקי ענק, רעש, זיהום אוויר ומייצרת מרחבים לא נגישים ולא נעימים לבני אדם. במקום לעמוד בפקק בדרך לעבודה, יהיה אפשר פשוט לעלות המטרו. במקום להישאר בבית, כי אין כוח או זמן לנהוג בפקקים, יהיה אפשר לעלות המטרו. תחבורה ציבורית טובה פותחת המון הזדמנויות שפשוט לא קיימות להמון אנשים כל עוד אנחנו עדיין תקועים עם רכבים פרטיים.

סביר להניח שהמטרו והרק”ל יוכלו להוביל להתעוררות מחודשת של מרכזי הערים הוותיקים והמוזנחים ברחבי גוש דן, לפיתוח תעסוקה ומסחר במרכזי ערים במקומות נגישים ברגל במקום בקצוות שנגישים רק ברכב.

זה נשמע מדהים — אבל זה כרגע בגדר פוטנציאל בלבד, ותלוי בתכנון נכון ובהפנמה של ראשי ערים ורשויות מקומיות שתכנון מוטה רכב פרטי רק תוקע אותנו.

לא הכל ורוד

מחירי הדיור בישראל בכלל ובגוש דן בכלל ממשיכים לעלות, וסביר להניח שהרק”ל והמטרו ישפיעו גם על הנושא הזה — מצד אחד, יהיה יותר קל לגור מחוץ לתל אביב, במקומות זולים יותר, ועדיין להתנייד בתחבורה ציבורית נוחה ומהירה. מצד שני, הניסיון מהעולם מלמד שהשכירות באזורים שנמצאים במרחק הליכה מתחנות מטרו או רק”ל בד”כ יקרה יותר.

בסופו של דבר, זה עניין של מדיניות ותכנון — אם המדינה לא תשכיל לטפל במשבר הדיור, המחירים ימשיכו לעלות וכל אזור נגיש למתע”ן יהיה לא בר השגה לאחוז גדול מהאוכלוסייה. כדי לצאת מזה, המדינה חייבת לפתח מגוון רחב יותר של אפשרויות מגורים, במקום שכירות פרטית בלבד: בנייה להשכרה בלבד, דיור בר השגה, דיור ציבורי למעמד הביניים (עם אפשרות רכישה), בנייני דירות בניהול תאגידי עם חוזים ארוכי טווח וכו’ כדאי שנתחיל לדבר על זה עכשיו ולדרוש מדיניות פרוגרסיבית, כדי שב2040 יהיה מטרו שנוכל להרשות לעצמנו לגור לידו.