זכות דרך

בלוג התחבורה של אלעד אלפסה

שאטלים לתיירי האירווזיון? כישלון

במאי 2019 תל אביב תארח את תחרות האירווזיון, שצפויה להביא עשרות אלפי תיירים לעיר. אחת השאלות שכל מי שאי פעם נסע באוטובוס בתל אביב שאל מאז ההכרזה על הזכייה היא "איך התיירים בכלל יצליחו להסתדר עם מערכת התחבורה הציבורית הישראלית?"

נראה שגם משרד התחבורה ועיריית ת"א חשבו על השאלה הזו, וכרגע מסתמן שהפתרון שהם מציעים הוא שאטלים בחינם לתיירים.

רגע, מה?

נראה שבמשרד התחבורה או בעירייה פתאום נזכרו שיש לא מעט בעיות עם ביטול התשלום במזומן באוטובוסים בת"א. בעיות כמו "איך תיירים ישיגו רב קו?" או "איך נסביר להם איך להשתמש ברב קו?" אבל במקום לפתור אותן, נראה שבמשרד התחבורה ובעירייה פשוט חושבים שהקמה של מערכת תחבורה מקבילה זמנית וחינמית של "שאטלים" לתיירים היא הפתרון הטוב ביותר.

זה מצב שהוא כמובן פשוט הזוי ומגוחך, אבל גם מאוד אופייני לדרך החפיפניקית שבה עושים דברים בישראל1.

לא ככה עושים את זה

בדרך כלל כשערים אחרות מארחות תחרויות בינלאומיות שצפויות למשוך כמויות של תיירים לעיר, הן מנצלות את זה כדי לשפר ולפשט את שירותי התחבורה בעיר לרווחת המקומיים והתיירים כאחד, כדי להתמודד עם העומס על התשתיות שנוצר בזמן אותם אירועים.

אירוע בינלאומי גדול יכול להוות גורם שמצית עניין לבדיקה הוליסטית של מערכת התחבורה והנגישות שלה לאנשים שלא מכירים אותה כמו שצריך, כדי שיהיה ניתן לשפר אותה בהתאם. השיפורים האלו הם בד"כ שיפורים ארוכי טווח שמשפרים את חזות העיר והנגישות שלה גם עשורים קדימה.

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לשיפור כזה הוא שלטי הניווט להולכי רגל שהוצבו ברחבי העיר לונדון לרגל אולימפיאדת 2012 (פרויקט Legible London). העיצוב האייקוני והכל כך שימושי שלהם היה הצלחה אדירה, הועתק בצורות שונות ע"י ערים אחרות, ונשאר חלק מהמרחב הציבורי הלונדוני הרבה אחרי אותה אולימפיאדה, לרווחת כל המבקרים בעיר.

האירוויזיון כמובן הוא אירוע קטן משמעותית מהאולימפיאדה, עם הרבה פחות זמן להכנות, אבל ההשוואה עדיין במקום - משרד התחבורה והעירייה מבינים ומודים שמערכת התחבורה הציבורית שלנו לא נגישה לאנשים שלא מכירים אותה ועוד פחות נגישה לתיירים, אבל במקום לתקן את הבעיה, הם פשוט עוקפים אותה, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהבעיות שהם העלו משפיעות לא רק על תיירים אלא גם על מקומיים, ושיש ויהיו עוד תיירים רבים שבאים לעיר גם כשלא מתקיימות בה תחרויות בינלאומיות גדולות.

באמת קשה להשיג רב קו

משרד התחבורה מודה שקשה להשיג רב קו ולהטעין אותו, וזה די נכון - לא רק לתיירים. למרות שניתן להנפיק כרטיסי רב קו בעמדת הרב קו הזעירה בנתב"ג, העמדה די חבויה וספק שתצליח להתמודד לבדה עם עומס התיירים הנכנסים אם יפנו את כולם אליה

עמדות הנפקה בתחנות רכבת קיימות גם הן, אבל גם בהן התורים ארוכים ומי שרוצה לחסוך את הבירוקרטיה והטפסים שצריך בשביל רב קו אישי ופשוט לקנות רב קו אנונימי ברכבת צריך לעמוד בתור שלוש פעמים - לעמדת הרב קו כדי לקבל פתק, שאיתו הולכים לקופה (עוד תור), משלמים חמישה שקלים, ומקבלים פתק שאיתו חוזרים לעמדת הרב קו כדי לקבל את הכרטיס האנונימי, וזה מחזה קפקאי במיוחד שאין בו הרבה היגיון.

על העמדות בתחנה המרכזית או מסוף ארלוזורוב אין טעם אפילו לדבר - התחנה המרכזית החדשה זה לא מקום שכדאי לעודד תיירים להגיע אליו וגם אם כן היא לא במיקום שהוא "על הדרך" בשביל תיירים, והקראוון שבה נמצאת העמדה של דן במסוף 2000 הוא פשוט מביך, וכמובן לא יוכל להתמודד לבדו עם כזה עומס.

גם כשמדובר בהטענת הרב קו, אפליקציית רב קו אונליין פשוט לא נגישה לתיירים (לא תומכת בשפה האנגלית, מחייבת הקשת מספר תעודת זהות ישראלי) ואפליקציית הופ און אמנם זמינה באנגלית ואפילו מאפשרת לשלם באוטובוסים של דן בלי צורך ברב קו, אבל היא כל כך לא מוכרת עד כדי שמשרד התחבורה והעירייה אפילו לא הזכירו אותה בתור אפשרות.

העובדה שהאפליקציות האלו לא יכולות להטעין כרטיסי רב קו בטלפונים ללא NFC היא גם בעיה, אבל קטנה הרבה יותר - הכספונטים הבעייתיים שפזורים ברחבי העיר יכולים לתת מענה חלקי לאלו שאין להם NFC, ועמדות הטענה מאוישות בעסקים פרטיים קיימות גם הן (הטענה בבית עסק, יש לציין, נפוצה בלא מעט ערים גדולות בעולם) - אבל גם התיירים שיצליחו להשיג רב קו לא יוכלו למצוא את עמדות ההטענה המאוישות כל עוד האפליקציות היחידות שמראות מפה שלהן (מוביט, רב קו אונליין) לא מתורגמות במלואן לאנגלית ולא נגישות למי שאינו דובר עברית.

האפשרות לקנות רב קו ישירות מנהגי האוטובוס זמינה גם היא, כמובן, אבל הנהגים לא מציעים אותם אלא אם מבקשים במיוחד, ויהיה קשה לדאוג למלאי גדול מספיק של כרטיסים אצל כל נהגי האוטובוס. תייר שישיג כרטיס כזה בלי הסברים יהיה די תקוע, כי הסברים באנגלית לא ממש קיימים ברשת, והנוהג של לרכוש כרטיס רב קו לנסיעה בודדת על האוטובוס ואז להטעין אותו בחופשי שבועי במקום אחר הוא מבלבל ולא נהוג בשום מקום בעולם.

כל בעיות הנגישות האלו משפיעות בעיקר על תיירים, אבל לא רק. משתמשי תח"צ מקומיים צריכים מדי פעם לכתת רגליהם להגיע לעמדות השירות הבודדות ברחבי העיר ולעמוד בתורים מייאשים, והסרבול עבור משתמשי תח"צ חדשים (כל אותם נהגי הרכב הפרטי אותם אנחנו שואפים להעביר לשימוש בתחבורה הציבורית) גדול אפילו יותר, כשהם לא מבינים איך להשתמש בו בכלל.

אבל כן יש מה שאפשר לעשות

זה לא כל כך קשה ולא כל כך יקר לאפשר לתיירים להשיג עמדות רב קו. קודם כל, לא צריך בכלל עמדות מאוישות - אפשר לשכפל את מכונות התשלום הגדולות של המטרונית של דן בצפון בחיפה, שיודעות להנפיק כרטיסי רב קו וגם להטעין אותם, להציב כמה כאלו בנתב"ג, בתחנות רכבת ותחנות אוטובוס גדולות בתל אביב.

הצבה של מכונות כאלו תשפר את הנגישות והשימושיות של כרטיסי רב קו לכולם, והרבה יותר קל לדאוג למלאי כרטיסים במכונה מאשר לדאוג למלאי כרטיסים באוטובוס, וכמובן רכישה של כרטיס רב קו במכונה תעכב את הנוסעים הרבה פחות מרכישה של אחד כזה על האוטובוסים.

אם מכונות כאלו הן יקרות מדי לייצור והתקנה עד האירוויזיון, קיימים גם פתרונות אחרים וזולים בהרבה. שדות תעופה רבים בעולם משתמשים במכונות חטיפים כדי למכור לנוסעים כרטיסי SIM מקומיים. אפשר להשיג כמה מכונות מהסוג הזה, אפילו משומשות, ולמלא אותם בכרטיסי רב קו אנונימיים מאותחלים אבל ריקים + חוברת הוראות. נוסעים שיהיו מעוניינים בכך היו יכולים לקנות כרטיס במכונה, ולהטעין אותו בעמדת ההטענה הקרובה או באמצעות הטלפון הנייד בכרטיס חופשי שבועי.

למען האמת, סביר שכבר יש כמה וכמה מכונות כאלו בנתב"ג, שאפשר להוסיף כרטיסי רב קו לפחות לחלקן.

אפשרות נוספת שאף היא די מובנת מאליה היא לאפשר לעסקים למכור כרטיסי רב קו. יש כבר המון קיוסקים וחנויות פרטיות שמאפשרות הטענת כרטיסי רב קו במזומן באמצעות רב קו אונליין. באמת כל כך קשה למכור לחנויות האלו מלאי של כרטיסי רב קו אנונימי מאותחלים ולאפשר להם למכור אותם לכל דורש? צעד כזה יגדיל במהירות את הפריסה של המקומות בהם ניתן להשיג כרטיס רב קו חדש מאחדים בודדים למאות עסקים בכל רחבי העיר, ותיירים יוכלו בקלות לקנות כרטיס רב קו ולהטעין אותו בחופשי שבועי באותו מקום, בלי יותר מדי לחץ או תור.

זה פשוט זלזול

ההצעה של שאטלים בחינם לתיירים היא פשוט זלזול.

זלזול בתיירים שיבואו לאירוויזיון, שמבחינת משרד התחבורה והעירייה הם יצטרכו להסתמך על מעט שאטלים בתדירות שבטוח נמוכה בהרבה מהתח"צ הסדירה ופריסה מצומצמת אפילו יותר - ומי שלא שוכן במלון או איירביאנבי קרוב לתחנה של השאטלים, או רוצה לטייל באופן עצמאי בעיר בלי קשר למתחמי האירוויזיון, יצטרך "להסתדר לבד".

זלזול בתיירים שיבואו אחר כך ושבאו לפני, שאף אחד לא ניסה ולא מנסה אפילו לפשט בשבילם את השימוש בתח"צ.

והכי גרוע - זלזול במקומיים. אנחנו, נוסעי התח"צ שמצטופפים כל יום באוטובוסים וברכבות, שצריכים להגיע לחורים נידחים ולעמוד בתורים ארוכים כדי לקבל שירות לכרטיסי הרב קו שלנו, אנחנו שסובלים כל יום מהליקויים, החובבנות וחוסר המקצועיות בתח"צ הישראלי, מקבלים כלום. אף אחד בעירייה או במשרד התחבורה לא חושב למנף את התחרות כדי לשפר את העיר והתנועה בה לטווח הארוך. כולם חושבים רק על הטווח הקצר.

ונכון, אף אחד מהפתרונות שהצעתי כאן הוא לא חינמי כמובן, וגם לא מאוד זול - אבל יש גם עלות מאוד גבוהה להפעלת שאטלים חינמיים לתיירים2, בטח אם רוצים להפעיל אותם בתדירות ובכמות שתספיק לשרת את כל מי שצפוי להגיע לעיר. אז במקום להשקיע את הכסף הזה בטלאי זמני, למה לא להשקיע אותו בשיפורים ארוכי טווח?

  1. כדאי גם להזכיר שאחת מדרישות ה־EBU לעיר המארחת היא מערכת תחבורה ציבורית מודרנית. אם צריך "פתרון" כזה, לא נראה לי שאנחנו עומדים בדרישה הבסיסית הזו.
  2. "שאטלים", יש לציין, הם בד"כ buzzword חסרת תוכן של פוליטיקאים. הם פועלים בתדירות נמוכה משמעותית מהתבורה הציבורית הסדירה, המידע עליהם לא נגיש, מופעלים כמעט תמיד באוטובוסים בין עירוניים או מיניבוסים שאינם נגישים לנכים והעלייה והירידה מההם לוקחת הרבה יותר זמן. שאטלים הם אף פעם לא פתרון, הן כמו פלסטר על רגל כרותה ורוב הזמן המטרה העיקרית שלהם היא להצטייר טוב בתקשורת, ולא באמת לפתור את הבעיה. זה נכון גם כשהם זמניים לאירוע כמו האירוויזיון, וגם כשהם הסדר קבוע כמו הסעה מתחנת רכבת לאזור תעשיה.
פורסם בקטגוריה
ביום
עם התגים: