זכות דרך

בלוג תחבורה

פוסט משנת 2018

מחשבות על ביטול התשלום במזומן לנהג בגוש דן


ביום שישי, ה־21.12.2018, הולך לקרות שינוי משמעותי בתחבורה הציבורית בגוש דן: נהגי אוטובוס של חברת “דן”, שמפעילה את רוב הקווים בתל אביב, גבעתיים ורמת גן, יפסיקו לקבל תשלום בכסף מזומן, ותתאפשר עלייה מכל הדלתות (עם רב־קו טעון) בכל הקווים.

אני מכנה את השינוי הזה “הדןפוקליפסה”, כי הוא שינוי לא קטן שייצור הרבה בלאגן בשבועות הראשונים ליישום שלו. למרות השם המאיים והבלאגן המאיים עוד יותר, אני חושב שהשינוי הוא הכרחי, חשוב, ושהוא ישפר משמעותית את התחבורה הציבורית בגוש דן, בעיקר כשב־18 לינואר השינוי יחול על כל חברות האוטובוסים, ולא רק דן.

כרטיס רב־קו. כרטיס רב־‏קו, חוגג השנה עשור לקיומו.

רעיון טוב

כבר בשנה שעברה כתבתי על בעיית העיכוב בתחנות (המונח המקצועי באנגלית dwell time), שגורמת לאיחורים רבים והתקבצות אוטובוסים. כשמשלמים לנהג בכסף מזומן העלייה לאוטובוס לוקחת זמן ממושך, והדבר יוצר עיכובים מצטברים משמעותיים בקווים עמוסים ומרובי תחנות (כמו למשל קו 25 של דן).

ביטול התשלום במזומן ועלייה מכל הדלתות יאפשרו לקצר משמעותית את זמן העלייה לאוטובוס, להקל על עומס העבודה של הנהג, ולחסוך לכולנו זמן יקר. לפי השמועות, דן מתכננים גם להצטייד באוטובוסים חדשים עם שלוש דלתות (קצרים, לא מפרקיות) כחלק מהמהלך, כדי לקצר אפילו יותר את זמן העלייה לאוטובוס. במקום להטעין את כרטיס הרב־קו אצל הנהג, נוסעים יצטרכו להטעין אותו באפליקציית רב־קו אונליין, אפליקציית הופ און, או בעמדות טעינה.

מי ששכח את הרב־קו בבית, או שעדיין לא טרח להנפיק אחד, יוכל לקנות רב־קו אנונימי ישירות מהנהג שעליו תוטען נסיעה בודדת בעלות של 10.90₪, וקשישים שלהם קשה להתרגל לשינויים חדשים יוכלו להמשיך לשלם לנהג כרגיל - אבל עיקר ההתעסקות של הנהג עם כסף היום - הטענת ערך צבור על הרב־קו - כבר לא תקרה.

שינוי משמעותי כזה של צורת התשלום הוא לא דבר קל או פשוט, בוודאי שלא באיזור עמוס כמו מטרופולין תל אביב. משרד התחבורה כמובן ידע את זה מראש, ובגלל זה השינוי נבדק קודם בבאר שבע, עיר שהתאימה להיות שפן הניסיונות בגלל אוכלוסיית הסטודנטים הצעירים הגדולה שמתגוררת בה. שם בוטל התשלום לנהג כשנכנסה חברת “דן באר שבע” בשנת 2016, ובכל האוטובוסים שלה הותקנו מכונות להטענת הרב־קו באמצעות מטבעות או אשראי.

העיר השנייה בישראל שבה בוטל התשלום לנהג בכסף מזומן הייתה ירושלים, כך שתל אביב והסביבה מקבלים את השינוי אחרי שנוסה והוכרז כ”הצלחה” בשתי ערים גדולות בישראל.

עד כאן נשמע יחסית בסדר, לא? אבל אנחנו בישראל, אז כמובן שיש “אבל”.

ביצוע לוקה בחסר

אז אם אי אפשר להטעין את הכרטיס אצל הנהג, איפה תקנו “ערך צבור” או “חופשי יומי”? הייתם מצפים שלפני שיוצאים בכזה שינוי גדול, בכל תחנות האוטובוס העמוסות בעיר יתקינו עמדות טעינה אוטומטיות לכרטיסי רב־קו, זה הדבר הסביר וההגיוני לעשות וכך נהוג בהרבה ערים אחרות בעולם. אבל אנחנו בישראל, אז זה לא מה שקרה.

במקום זה, מצפים שנשתמש באפליקציית “רב־קו אונליין” או ב־“הופ און” כדי להטעין את כרטיס הרב־קו מהטלפון הסלולרי. בהחלט אופציה נהדרת ונוחה, אבל עובדת רק במכשירי אנדרויד שיש להם שבב NFC.

אם אין לכם מכשיר תואם, לא תוכלו להטעין מהטלפון. במקום זה האפשרויות היחידות הם לקנות מתאם לטעינת הרב־קו מהמחשב, באחת מעמדות השירות שפריסתן מצומצמת מאוד (עוד על כך בהמשך), בבתי עסק מסוימים שהצטרפו למיזם “רב־קו אונליין” (האפשרות היחידה שמקבלת מזומן), ובכספומטים של כספונט (שמקבלים רק אשראי) - אז זה לא שאין אפשרויות, אבל הן פשוט לא מספיקות.

רב־קו אונליין תומכת רק בשפה העברית, כך שנוסעים שאינם דוברי עברית יתקשו להטעין את כרטיס הרב קו או למצוא עמדת טעינה. תיירים ייתקלו בבעיה נוספת גם אם הם דוברי עברית: רב־קו אונליין מחייב הקשת תעודת זהות ישראלית בזמן התשלום באשראי. תיירים עם כרטיס אשראי זר יוכלו לעקוף את המגבלה אם ימציאו מספר תעודת זהות מזויף, אבל אין סיכוי שתייר יוכל לחשוב על זה לבד.

עמדות הטעינה ומכשירי הכספונט

אם אתם מחכים לאוטובוס בתחנת עזריאלי/דרך בגין, אין שום מכשיר כספונט או בית עסק במרחק הליכה סביר מהתחנה. תצטרכו להיכנס לתוך הקניון. ומה אם האוטובוס בא עוד חמש דקות ואין לכם זמן? אז אתם בבעיה. מכשירי כספונט בדרך כלל מוצבים בתוך בתי עסק וקניונים, ולא ברחוב ליד תחנות אוטובוס.

גם אם התמזל מזלכם ויש בית עסק שמשתתף במיזם ממש על התחנה שבה אתם מחכים, זה לא מאוד עוזר אם הגעתם בשעות הלילה כשהעסק סגור. ואם בדיוק אין עליכם אשראי ולא טרחתם להוסיף אותו מראש באפליקציה, מכשיר כספונט לא יעזור וטעינה בבית עסק היא האפשרות היחידה.

מכשירי כספונט נוצרו כדי להיות כספומטים, והטענת הרב קו היא תוספת מאוחרת עליהן (שיתוף פעולה עם רב־קו אונליין). בגלל שמדובר במכשיר עם מסך יחסית קטן שאינו מסך מגע, המכשיר לא מציג את כל חוזי הנסיעה האפשריים שאפשר לקנות על הרב קו - רק כאלו שכבר היו טעונים בכרטיס בעבר, או חוזים מקומיים לאיזור שבו אתם נמצאים כרגע. זאת אומרת שאם הגעתם לכספונט ובתל־אביב ורציתם לקנות חופשי יומי “גוש דן מורחב” שיאפשר לכם נסיעה חופשית בכל טבעות המטרופולין של גוש דן והוא לא היה מוטען מעולם על כרטיס הרב קו שלכם - לא תוכלו לרכוש אותו באמצעות הכספונט, כי כספונט יציג רק חופשי יומי של הטבעת המרכזית. מכשיר כספונט טיפוסי.{: .align-left}מכשיר כספונט טיפוסי. אם בכל זאת תרצו להטעין חוזה שלא מופיע במסך הכספונט, תוכלו “להזמין טעינה” באפליקציה לאותו מכשיר כספונט - אבל בשביל זה צריך סוללה בטלפון, אינטרנט, ולבצע תהליך הרשמה לאפליקציה, שזה לא בדיוק משהו שקל לעשות כשממהרים לאוטובוס או כשקר מדי מכדי להקליד על הסמארטפון. ואם אין לכם כרטיס אשראי, וכספונט הוא האפשרות היחידה בסביבה? תקוו שיש מישהו שאתם יכולים להתקשר אליו שיהיה מוכן להזמין לכם טעינה מרחוק על חשבונו, כי לא יהיו ממש אפשרויות אחרות.

כדי להוסיף לסרבול, רב־קו אונליין לא באמת מראה את כל העמדות לטעינת רב־קו! רב־קו אונליין הוא מיזם פרטי שהוקם בשיתוף כל חברות האוטובוסים שאינן דן (דן חברו להופ־און המתחרים כמה שנים לפני רב־קו אונליין), ואפילו לא מראה מכונות טעינה שהוצבו ע”י אותן מפעילות שמשתתפות בו - הוא לא יספר לכם על מכונות הטעינה הבודדות שמוצבות ברחוב ז’בוטינסקי ברמת גן, רק על מכשירי “כספונט” ובתי עסק שהצטרפו לפרויקט. הוא אפילו לא מספר על עמדות שירות לכרטיס ששייכות למפעילים אחרים! למשל, הוא לא יספר לכם שבכל תחנת רכבת יש מכונה שתטעין את הרב־קו באשראי ומזומן ואפילו קופות מאוישות למי שמתקשה עם טכנולוגיה.

זאת אומרת שגם אם יש אפשרות ממש נוחה וקלה להטעין רב־קו או לקבל שירות לכרטיס כמה מטרים מכם, האפליקציה תכוון אתכם למקום רחוק יותר. לא אידיאלי בכלל.

הפריסה המצומצמת של עמדות הטעינה היא לא סיפור חדש כמובן. לפני עשור בערך, כשחברת “קווים” עדיין הפעילה את האוטובוסים העירוניים בפתח תקווה, הם ניסו להציב מכונות טעינה במקומות מרכזיים בעיר. עיריית פתח תקווה החמדנית ניסתה לגבות מהם ארנונה כאילו מדובר ב”מתקני פרסום”, אז קווים פשוט החליטו שזה לא משתלם להם ופירקו את כל העמדות.

בבאר שבע, אגב, יש מכונה להטענת רב־קו בכל אוטובוס עירוני, שמקבלת גם אשראי וגם מזומן, ומאפשרת לקנות גם רק נסיעה בודדת. בתל אביב אפשר לראות כאלו רק על קווים 1 ו־189 של דן. מכונות כאלו הן רעיון מעולה, אבל כרגע לא נראה שמתכוונים להתקין כאלו באוטובוסים בתל אביב. גם אם היו מתקינים אותן, הדגם הספציפי הזה לא חף מבעיות - הוא איטי במיוחד, ולא מסוגל להחזיר עודף כשמשלמים במזומן.

עמדות שירות?

אם קרה שאיבדתם כרטיס רב־קו או שהכרטיס התקלקל, או שאתם רוצים להנפיק כרטיס אישי בלי לחכות למשלוח בדואר, אתם צריכים עמדת שירות. עמדות השירות להנפקה של כרטיס רב־קו אישי וטיפול בתקלות בו מועטות - בתל אביב למשל יש רק 9 עמדות (שלוש מהן בתחנה המרכזית. הפריסה לא מתחשבת בנגישות הנוסעים), והן מופעלות ע”י מפעילות התחבורה הציבורית שהן חברות פרטיות ברובן, שלא ממש מעניין אותן לתת שירות סביר למי שנתקל בתקלה ברב־קו - הן עושות את המינימום שמשרד התחבורה דורש, ולא יותר מזה. מפת עמדות שירות לפי רב קו אונליין, שיעדיף לשלוח אתכם לבני ברק במקום לספר שיש עמדה ברכבת מרכז, ומציג בטעות ברחוב הגליל עמדה שבכלל נמצאת בסכנין.{: .align-left}מפת עמדות שירות לפי רב קו אונליין, שיעדיף לשלוח אתכם לבני ברק במקום לספר שיש עמדה ברכבת מרכז, ומציג בטעות ברחוב הגליל עמדה שבכלל נמצאת בסכנין.

עד לפני כמה שנים, משרד התחבורה נתן לחברות לנהל את מערך הרב־קו שלהן בצורה נפרדת לחלוטין. וכך יצא שאם הנפקתם כרטיס אצל “קווים” בפתח תקווה בשנת 2011, ובאתם להחליף אותו אצל “דן” בתל אביב כמה שנים אחר כך, לא יכולתם לקבל שירות אצל “דן”, כי הכרטיס היה “של קווים”.

בשלב מסוים משרד התחבורה הבין שעם כל הכבוד ל”שוק חופשי”, אין שום היגיון בלתת למפעילות לשמור על המערכות האלו נפרדות ולטרטר נוסעים סתם כך - הרי כל המטרה של כרטיס הרב־קו זה לאפשר תשלום אחיד בין המפעילים. ואז הוקמה “מסלקת הרב־קו” שהייתה אמורה לטפל בבעיה הזו - בנק הדואר נבחר כגוף בלתי תלוי שאליו מועברים פרטי הכרטיסים והחוזים שמוטענים עליהם, וסוף סוף היה ניתן לקבל שירות לכל כרטיס רב־קו בכל עמדת שירות, לא משנה איפה הוא הונפק.

ויכול להיות ששמעתם ברדיו את החדשות על השינוי הזה, מתישהו בשנת 2015, וישר עליתם על אוטובוס לעמדת שירות של “רכבת ישראל” בתל אביב, כדי לנסות לקבל שירות לאותו כרטיס מ־2011, ואז שלחו אתכם לחזור לפתח תקווה עם “טופס ביטול נסיעות”, להחתים אותו אצל “קווים”, ואז לחזור ל”רכבת ישראל” כדי לקבל את הכסף שהיה שמור בכרטיס, כי זה “כסף של קווים” (מבוסס על סיפור אמיתי) - הערך הצבור מסומן על הרב־קו כשייך לחברה האחרונה שדרכה הטענתם אותו.

מאז דברים התקדמו והמערכת הוטמעה בצורה יותר מלאה, אבל עדיין לוקה בחסרים כשצריך לקבל שירות לכרטיס. החלפתם כרטיס ואתם רוצים את הכסף שהיה מוטען על הכרטיס הקודם? לא תקבלו אותו מיד - תקבלו פתקית ותתבקשו לחזור לאותה עמדה עם אותה פתקית שלושה ימים אחר כך. זה קורה כדי למנוע מאנשים לרמות ולקבל נסיעות חינם - האוטובוסים לא מדווחים “אונליין” למסלקה על כל נסיעה שבוצעה ומעלים את פירוט הנסיעות מהקופה באוטובוס למערכת רק בסוף יום, אז צריך שלושה ימים כדי לוודא שבמסלקה יש תמונת גיבוי עדכנית של הכרטיס שלכם. מופת של בירוקרטיה ישראלית.

הייתי עושה את זה אחרת

אם אני הייתי משרד התחבורה, הייתי עושה את כל השינוי הזה קצת אחרת.

מכונות טעינה בתחנות

קודם כל, לא צריך להסתמך רק על טעינה במכשירים שלא יוצרו במיוחד למטרה (כספונט) או במכשירים סלולריים של הנוסעים (אפליקציה) - צריך מכונות טעינה פיזיות, עם ממשק משתמש נוח וברור ותפריטים בשלוש שפות. וכמובן היה צריך לפרוס את המכונות האלו לפני ביטול התשלום במזומן, ולא “מתישהו בעתיד”. האופציה של הטענה בכספונט היא בהחלט נחמדה, בגלל הפריסה הנרחבת שלהם בבתי עסק ברחבי הארץ, אבל היא לא יכולה להיות האפשרות היחידה בגלל הפונקציונליות החלקית שלהם.

מכונות טעינה ברחוב ליד תחנות אוטובוס גדולות זה לא מדע בדיוני, הן קיימות בהרבה מקומות באירופה, ואפילו בישראל - בכל תחנה של הרכבת הקלה בירושלים, של המטרונית בחיפה, ואפילו כמה שצצו ברחבי רמת גן.

צריך וכדאי להציב מכונות טעינה כאלו בתחנות אוטובוס. בתחנות קטנות יחסית אפשר להציב עמדות קטנות וזולות לתחזוקה שמקבלות רק אשראי, ובתחנות גדולות ופופולריות כדאי להציב עמדות כמו במטרונית - מקבלות גם אשראי וגם מזומן (שטרות ומטבעות!) ואפילו מאפשרות להנפיק רב־קו אנונימי ישר במכונה. כמובן שמכונות גדולות כאלו הן לא דבר זול, אבל לא צריך להציב אותן בכל תחנה ותחנה - למשרד התחבורה יש נתונים סטטיסטיים על כמה נוסעים עולים בכל תחנה, ולכן יכול לבדוק בדיוק איפה כדאי להציב מכונות כאלו.

אמצעי תשלום נוספים

בנוסף לרב־קו, אפשר היה לטפח אמצעי תשלום אלטרנטיביים - למשל אפליקציית הופ־און שמאפשרת לשלם על הנסיעה ישירות מהסלולרי בלי צורך להשתמש בכרטיס הרב־קו. אף אחד לא משתמש בפונקציונליות הזו בגלל שהיא זמינה רק באוטובוסים של דן ולא כוללת את ההנחות והכרטיסים התקופתיים שזמינים ברב־קו. למה לא להרחיב את השימוש בה לכל החברות, ולאפשר לקבל הנחות בסיס גם דרכה?

עוד אמצעי תשלום שלא ממש מתייחסים אליו בארץ הוא כרטיס אשראי. בלונדון הבינו מזמן שלמרות כרטיס האוייסטר המצוין שלהם כדאי גם לאפשר לאנשים לשלם בדרכים אחרות, ומאפשרים תשלום באשראי ללא מגע (contactless) בכל האוטובוסים העירוניים, ברכבת התחתית, בטראמים, וברכבת הקלה (ה־DLR). החומרה שמותקנת באוטובוסים של דן כבר תומכת בכרטיסי אשראי, ורכבת ישראל כבר הוציאה מכרז כדי לשדרג את שערי הכרטוס שלה לתמיכה בטכנולוגיה - אז כל מה שצריך זה להתאים את הנהלים והתוכנה, ואז התח”צ תהיה מונגשת בקלות לאחוז גדול של האוכלוסייה.

במקרה הספציפי של כרטיסי אשראי, אפשר אולי להאשים את הבנקים, חברות האשראי ובנק ישראל בכך שתשלומים ללא מגע עדיין לא נפוצים בישראל - רק לאחרונה התחילו להנפיק בארץ כרטיסים שתומכים בתקן ורוב מסופי התשלום בארץ לא תומכים בו, אז ניתן קצת הנחה למשרד התחבורה לשם שינוי.

הנפקת רב קו

אם אנחנו עדיין עם רב־קו, כדאי להנגיש אותו יותר לאוכלוסיה. קודם כל, למה שיהיה אפשר לקנות כרטיס רב־קו אנונימי רק מנהגים ומתאם לטעינה רק מעמדות שירות? זה צריך להיות מוצר מדף שיהיה אפשר לקנות בכל קיוסק שמשתתף ב”רב־קו אונליין”, כששוב המטרה היא להנגיש את כרטיס הרב־קו לכמה שיותר אנשים.

ואם אפשר להזמין כרטיס רב־קו הביתה בדואר, ואם יש מכונות לחידוש אוטומטי של רישיון נהיגה, למה שלא יהיו מכונות להנפקה אוטומטית של כרטיס רב־קו אישי? כרטיס רב־קו אישי מבוטח נגד אובדן גנבה או קלקול, ומאפשר הנחות לסטודנטים, נוער, קשישים וזכאי ביטוח לאומי, אז הוא עדיף בהרבה על כרטיס אנונימי. אם מכונות אוטומטיות הן אתגר גדול מדי בשביל משרד התחבורה שלנו, אפשר לפחות לפתוח יותר עמדות שירות - לא הגיוני שיש רק 9 עמדות שירות לרב־קו בכל תל אביב עם שעות פתיחה כל כך מצומצמות.

בנוסף, אם נהגים עדיין מקבלים מזומן כדי לנפק רב־קו אנונימי שמוטען בנסיעה בודדת, למה נקבע המחיר 10.90? ברור שמדובר ב 5.90 על הנסיעה ועוד 5 על כרטיס הרב־קו האנונימי. נהדר. אבל זה תמחור שאומר שהנהג תמיד יצטרך להחזיר עודף למי שמשלם לו במזומן, ושהעודף הזה יהיה במטבעות של 10 אגורות. זה לא נוח לנוסע, לא נוח לנהג, ופוגע במטרה של חיסכון הזמן והטרחה שבכל המהלך הזה. היה אפשר לעגל את המחיר (גם אם המשמעות הייתה ייקור משמעותי יותר של הנסיעה למי שמשלם במזומן - זה בסדר כי זה מעודד אנשים לא לשלם במזומן, וכך נהוג בהרבה מדינות בעולם) וכך נוסעים היו יכולים לשלם במטבע אחד או שניים בלי לחכות לעודף, ואותן מכונות קטנות ובעייתיות שלא יכולות להחזיר עודף בגלל גודלן הקטן פתאום היו בעיה הרבה פחות גדולה.

מידע על עמדות שירות וטעינה

עדיין בקטגוריה של הנגשה - במקום שעמדות טעינה יהיו משהו שנתקלים בהם במקרה ובמקום שהאפליקציה של רב־קו אונליין תציג רק את עמדות הטעינה והשירות שלה, משרד התחבורה צריך לשחרר רשימה מפורטת ומדוייקת של כל עמדות השירות והטעינה בארץ, כמו שהוא משחרר את המידע על קווי ותחנות אוטובוס. אם היה מקור אחד מוסמך למידע הזה, אפליקציות כמו מוביט, כל־קו, איפהבוס ואחרות היו יכולות להציג את העמדות ולעזור לכם למצוא את העמדה הקרובה ביותר, במקום שהעסק הזה יתנהל כאילו יש כאן איזושהי תחרות וכאילו רב־קו זה עסק פרטי של חברות האוטובוסים ושמיקום עמדות הטעינה הוא איזה סוד מסחרי שמור.

למרות כל הבעיות, ולמרות הבלאגן שבטוח ייווצר בשבועות הראשונים כשכל מאות אלפי נוסעי התחבורה הציבורית בגוש דן יצטרכו לגלות פתאום דרכים חדשות לשלם על הנסיעה שלהם, אני חושב שה”דןפוקליפסה” הזו הכרחית, ושתשלום לנהג באוטובוסים עירוניים צריך לעבור מהעולם. בהתחלה יהיה קשה, כי משרד התחבורה כמו תמיד עשה “חצי עבודה” חפיפניקית וחובבנית עם המון חוסר תיאום, אבל סביר להניח שהשיפור באמינות שירות האוטובוסים וקיצור זמן הנסיעה יהיה משמעותי - וזה בהחלט שווה את זה.